<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סימנים מ"א—מ"ג</h1>
<h2>דף יט.</h2>
אין מוציאין את המת סמוך לק"ש. הגיע זמן ק"ש והן מלוין את המת כל שיש למטה צורך בהם כגון נושאי המטה וחלופיהן וחילופי חילופיהן בין שהיו לפני המטה בין שהיו אחר המטה פטורים. והאחרים המלוין חייבין: היו עוסקין בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין וחוזרים להספדן. אין המת מוטל לפניהם כל העם קורין והאבל יושב ודומם שאינו חייב עד שיקבור מתו. הם עומדים ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר צדיק אתה ה' על כל הבא עלי. ירמי"א שתגדור פרצתי ופרצת עמך ישראל ברחמים: קברו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומין עושים שורה אם יכולים העם להתחיל ולגמור אפי' פסוק אחד קודם שיגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו. וינחמו את האבלים ואחר שיפטרו מהם יתחילו לקרות.
